Outsourcing הוא תחום מורכב מאד, לא ארחיב. ברור שצדדיו רבים.

זה שנושאים טכניים ניתן להוציא החוצה זה ברור, אבל מה עם קריאטיב? ואני לא מדבר על "החוצה" לגרפיקאית מת"א שאתה בקשרי עבודה איתה, אני מדבר על מכרז פתוח שאתה לא ראית בחיים את הגרפיקאי, לא דיברת איתו בטלפון, לא תדבר ויתכן שהיא אמריקאית בת 11, או שהוא הודי בן 70.

לא עשיתם ישיבת אסטרטגיה, לא ערכי מותג, לא שפת חברה, לא "למדו את בית העסק שלך" וכו'. במילים אחרות – כלום משום דבר.

האם זה אפשרי?

גוגל באמירתם המפורסמת "Don't be evil" לפעמים משתמשים בטכניקות הכי זולות בספר.

במקרה של ג'ימייל הם לא מאפשרים לעשות מיון למיילים לפי נפחים כדי שאנשים ישדרגו לגרסת הפרו, יש עוד הרבה מקרים כמו הדוגמא שהם לא שולחים חשבוניות ללקוחות אדוורדס כדי שהלקוח לא יהיה במודעות לתשלום ועוד כל מיני טכניקות זולות אשר לא מתאימות לחברה מדהימה כמוה.

כמעריץ של החברה אשר מספקת פתרונות מדהימים לעסקים שחברות אחרות יכולות רק לחלום אני סולח להם ורוצה לחשוב שיש הגיון מאחורי כמה מההחלטות… נניח.

לאחר דברי הפתיחה, יש מעקפים לכל דבר והנה המעקף למי שרוצה למחוק מיילים כבדים מג'ימייל. יש הרבה פתרונות, בחרתי שני פתרונות חינמיים וקלים.

1. הפתרון הראשון לבעלי ה- Outlook. להגדיר את חשבון ה- Gmail ב- Outlook דרך imap ולא דרך pop ואז כל המיילים יהיו ב- Outlook כך ניתן יהיה למיין אותם בפלטפורמה של ה- Outlook ולמחוק לנצח מה שלא צריך, לסדר את המיילים וכו'.
2. אם דיברתי סינית למעלה, יש פתרון חינמי של האתר הזה https://www.findbigmail.com/ והוא פשוט ממיין את המיילים לפי גודלם ואז ניתן למחוק. לא לשכוח להסיר אחרי זה את היישום מחשבון הג'ימייל לאחר הסיום, אתם לא רוצים אפליקציה שתהיה אורחת חינם אצלכם.

בהצלחה

תגיות לפוסט: שיווק באינטרנט, קידום אתרים, עידו סלע, ג'ימייל, גוגל

אמנם הפוסט הזה אינו עוסק בשיווק באינטרנט, אך אלו כמה טיפים שיכולים בהחלט למקד אתכם ולתת לכם מספר כלים פרקטיים בחלק מתהליך המימוש העצמי.

לא ארחיב על הבזבוז שבבזבוז הזמן. זה פשוט בזבוז זמן.

כל הטיפים המובאים כאן,  ממומשים על ידי באופן אישי – כלום לא תיאורטי. זה כמובן לא "המדריך השלם", וקיימות אינספור דרכים לחסוך זמן. אם גם  לכם יש כמה דרכים טובות, אתם מוזמנים לשלוח לי.

אחרי ההקדמה הקצרה – נצלול ישר ליישום:

תעיפו את Ynet מדף הבית

שמעתם נכון. Ynet, פייסבוק ודומיהם, הם גזלני אנרגיה מטורפים. כל תכליתם בחיים הם למשוך אותך מאייטם לאייטם. אפשר לחשוב מה חדש? מה קרה?? ח"כ פופטיץ העביר חוק שאוסר… נינט עשתה… או הרבה יותר חמור – פייסבוק – חבר שלך ממעגל חמישי שאתה בקושי מזהה אותו מעדכן אותך ש…

אני לא אומר לא לקרוא Ynet, או לא להיות בשיממון הזה שנקרא פייסבוק, אלא לשלוט על זה. להחליט לדוגמא, שאת הקפה של הבוקר, פותחים עם Ynet, פייסבוק ודומיהן, אולי אחרי ארוחת הצהריים עוד אתנחתא קלה וזהו. תאמינו לי, אין חדש. נסו פעם אחת לא לשמוע חדשות חודש שלם ותראו בעצמכם.

אם תמדדו כמה זמן אתם שורפים על זה ביום – לא תאמינו. זה לא רק הכניסה הטכנית, זו הסחת הדעת שמקשה לחזור לשגרה.

תקיימו שיחות וועידה בטלפון

אחד הכלים השימושיים שמשום מה לא עושים בהם שימוש הוא שיחת הוועידה. אין לי כמעט שיחה ביום שאני לא מעלה מישהו אחר על הקו.

במקום שמשימה תתרחב לחינם, היא מתכנסת ונסגרת במקום.

דוגמא פשוטה כמו "תבדוק אם אמא שלך יכולה לבוא בחמישי ב- 14:00 ל…." מה אם היא לא יכולה ב- 14:00, אבל יכולה ב- 16:30 וכו'. זו משימה שיכולה לגרור כמה משימות, בעוד  שבשיחת וועידה אחת, היא פשוט תיעלם.

סיגרו את ה- Outlook

Outlook כמייצג פלטפורמה, כמובן. סגרו את המייל וכל האפליקציות הפתוחות לרבות הטלפון כאשר אתם צריכים לעבוד. זה אחד המסיחים הגדולים ביותר. במיוחד לאלו שיושבים הרבה מול המחשב. יש מחקר שאומר שכל מייל מסיח את דעתו של הקורא ל- 4 דקות. זה יכול להיות קולגה לעבודה שפוטר וגם ג'אנק של מצגת מאיטליה.

כשאתם צריכים לעבוד ולהתרכז, סגרו את המסיחים. Outlook הוא מסיח גדול ורציני.

הימנעו מפגישות

הישראלים משום מה אוהבים להיפגש. תבדקו תמיד אם יש בפגישה צורך של ממש! אם יש החלפת נתונים, דיון מסובך, קבלת החלטות ודעות, אז כן, מצריך פגישה. אבל כמה פעמים אתם נפגשים סתם?

כמה פעמים ישבתם עם מישהו שבא למכור לכם משהו וידעתם עוד לפני שהוא נכנס בדלת שלא יהיה שום סיכוי בעולם שתרכשו ממנו ושרפתם עליו שלושים דקות? כמה פעמים הלכתם  למכור  מוצר ללקוח, ובסוף התברר שזה לא בתקציב, אין לו צורך וכו' ושרפתם עליו חצי יום? כמה פעמים הרגשתם שיצאתם מפגישת עבודה שבשגרה ולא קרה בה כלום מכלום? שהיא התקיימה פשוט כי היא היתה ב- Outlook ולא היתה בה אג'נדה, לא משימות – פשוט כלום.

שורה תחתונה – פגישות, אם לוקחים בחשבון את האיחורים, הסמול טוק, החנדלך, היציאה לנושא אחר "בוער", הבניה של הפגישה – זו משרפה רצינית של זמן – כדאי שהזמן יהיה שווה את זה והצורך אמיתי.

שלח לי, הוא ישלח לך, תשלח לו, כולם ישלחו לכולם

בעברי, עבדתי בחברת סטארט אפ. בין היתר, נפגשנו עם קרנות. כשפגישה הייתה מסתיימת ב "יפה מאד, שלח לי חומר" לא הייתי טורח אפילו ללחוץ על האנטר של השליחה, כדי לא לבזבז את החשמל.

מצדכם, אל תבקשו חומר אם אין לכם צורך בו. ההתעמקות במייל, ההחלטה אם הוא טפל או עיקר, אמנם לא לוקחת הרבה זמן, אבל שלושה מיילים ביום כשכל אחד מהם מצריך שלוש דקות,  מסתכם בסופו של דבר לעשר דקות ביום על זבל.

אם אין לכם שום כוונה לקרוא "שושנה מדפי זהב רוצה להציע לכם לפרסם ב- B144", אז שושנה, חבל, אין צורך. אכבד אותך בכך שאומר לך "לא" עכשיו. אכבד את הזמן שלך ואת תכבדי את שלי.

אמנם לא הרבה זמן חסכון אבל יותר מיקוד.

ממיר מקליט

אחד השדרוגים הגדולים של חסכון בזמן שלא בעבודה ואני לא מגזים, זהו הממיר המקליט. לא עוד לשבת כמו שק תפוחי אדמה לתת למפרסמים לנפח לי את השכל. לא תאמינו שיותר מחצי תוכנית מהווה למעשה פרסומות + פרומואים.

מאז עידן הממיר המקליט, אני לא רואה אפילו לא פרסומת אחת  אלא רק מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה וזה פשוט חסכון מדהים. עד היום, בכל פעם כשאני עובר בתוכנית בין הפרסומות,  אני המום מחדש כמה זבל מאכילים אותנו. תודה לאל שיש היום את האופציה לא לקבל את זה.

Do what you do best. Outsource the rest!

דווקא מי שנכשל הרבה הוא אותו אדם שיכול לעשות כמה פעולות. "אני יכול לעשות HTML, אז אולי אבנה כבר את האתר?" "מה הבעיה לעשות את ניהול החשבונות שלי לבד?" "מה הסיפור, אני אעשה את החוזה!"

תעשו מיקור חוץ לכל מי שיש נהלים ומתודולוגיות טובות יותר משלכם. תכל'ס – מי שיותר טוב מכם.

תתמקדו במה שאתם הכי טובים ותייצרו ממנו עוד ועוד, תשכללו את זה, תעשו את זה יותר טוב ותרכשו שירותים של ספקים מעולים כדי שיתמכו במה שאתם עושים.

לא לחסוך על כלים שמשרתים אותנו יום יום

כמה פעמים אמרתם "אוף, המחשב הזה, בא לי…" .

המחשב שלכם, הטלפון שלכם, התוכנות וכו' – אלו כלי עבודה יום יומיים. לא לחסוך בהם, אנו עובדים איתם כל יום! אם יש כלים שיעזרו לכם ביום יום, תרכשו אותם. תרכשו את הטוב ביותר. זה יחזיר את עצמו בזמן וחסכון בתסכול.

השתמשו ב- LastPass לשמירת סיסמאות

לא, אני לא שותף של התוכנה. אני פשוט חושב שהיא מדהימה וחוסכת דקות רבות ביום. אין אדם שהמלצתי לו ואמר לי שזו תוכנה לא טובה. כתבתי על זה פוסט כאן >>

תתנתקו

בעדינות, באלגנטיות, בחברות עם אינטליגנציה רגשית, עם  המון אהבה, אבל תתנתקו.
• תתנתקו מעובד שהוא תפוח רקוב וכל היום רק מקטר ומקטר ומושך את כולם לאנרגיות שליליות.
• תתנתקו מלקוחות קשים שרק שורפים לכם את האנרגיה ומביאים מעט מאד.
• תתנתקו מחברים מהעבר איתם אתם נפגשים ולא ברור בכלל מה הקשר ביניכם היום.
• תתנתקו מכל דבר שגוזל לכם את האנרגיה ללא מילוי.

תהיו במעגל העשייה

כל עשייה גוררת עוד עשייה וכך חוסכת זמן. ככל שיש יותר עשייה, עושים יותר. אם תהיה לנו משימה אחת ביום, נמרח אותה ולא נעשה כלום.
צריך להיות דרוכים בעבודה, המשימות צריכות להיות 120% כדי שנספיק את מה שצריך. לא 200%, כי אז ניכנס לייאוש, ולא 50% כי אז תהיה בטלה. צריך להיות לחץ בריא של עבודה ועשייה.

סיכום

סיכומים זה בזבוז זמן, אין מה לסכם, פשוט לעשות.

לא צריך להרחיב על הקנייה החברתית נכון להיום בישראל. לדעתי, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, ישנן כ- 50 חברות פעילות בישראל, ובערך עוד 100 בפיתוח, שבטח יצוצו בקרוב. די לציין בישראל את יממה, Buy2, גרופר, אמאלייק, בא לי גם, ועוד ועוד.
לאלו שממש לא יודעים מה היא קנייה חברתית, אציין שזו אפשרות לרכישת מוצר יחד עם אנשים נוספים, במחיר מוזל. חלוצי השיווק \ המכירה הקבוצתית היא Groupon שרכשה לאחרונה את Grouper הישראלית.
על פניו Win Win מוחלט
הלקוח מקבל הנחה קבוצתית, בית העסק מקבל טראפיק מטורף ביום אחד, וגם לרוב מחזור מדהים, והפלטפורמה (החברה המפעילה) לרוב לוקחת בין 10% עד 50%! (גרופון) מבית העסק – כולם מרוויחים.
האמנם כולם מרוויחים?
הלקוח מרוויח, זה בטוח.
הפלטפורמה מרוויחה – גם זה בטוח.
האם בית העסק מרוויח?
נחדד כמה נקודות למחשבה שהכותרת המשותפת לכולם היא – הנחה היא לא אסטרטגיה!
זה לא שאני נגד הנחות. אני בעד לתכנן את הפעולות ולא להיות מסונוורים מהטראפיק \ מחזור \ חשיפה ביום אחד.

בחירה היא דיכאון

כשיש אפשרויות בחירה רבות, זה מייצר דיכאון (מבוסס מחקר). פעם, כשהיה מוצר אחד, DVD ב- 200$, לא היתה בחירה, וזו הבחירה הטובה ביותר. היום, כשיש DVD אחד ב- 180$, אחד ב- 190$ ואחד ב- 200$, לא משנה מה תרכוש, תמיד תתהלך בידיעה שלא החלטת את הדבר הנכון, וכל חווית הקנייה שלך תסתכם במחשבות חרטה.
במאמר מוסגר לגבי האמור ובלי קשר לפוסט – אני ממליץ בנושא תמחור מוצרים שיהיה מרחק רב בין אחד לשני במוצר, מחיר, טכנולוגיה וכו'. "יש לי נעל שטוחה וקלה ליום יום במחיר 300₪, ונעל כבדה לטרקים במחיר 600₪"
חזרה לפוסט – עודף התמחורים, ההנחות, המחירים השונים, הרכישות הקבוצתיות, ההנחות לחבר וכו' גורמים לכך שלא משנה מה הלקוח ירכוש ומתי, הוא תמיד ירגיש פראייר, בין היתר כי הוא יהיה בידיעה שתמיד יהיה איזה "ישראלי" שמשלם פחות ממנו, והוא לא יודע אם הוא ביצע את העסקה הנכונה לעצמו.

ציידי הדילים – אין המרה של הלקוחות

במבצעים מהסוג הזה, אנו לא תמיד מצליחים לזמן את הקהל שלנו. הרבה פעמים אלו "ציידי הדילים" שמחפשים זול (וזה בסדר מהצד שלהם), רק שמהצד של העסק, לא בטוח שנצליח להמיר אותם ללקוחות פעילים. אחת המטרות בין היתר למבצעים מהסוג הזה היא לחשוף את הלקוח בפני בית העסק (במחיר הפסד) ולהמיר אותו להיות לקוח במחיר רגיל.

הגורם ההשוואתי – הנחה היא אסון

ידוע שאחד המדדים לאושר הוא הגורם ההשוואתי (כהנמן וטברסקי). לכן, במקומות שיש אנשים קבועים כמו מועדון ספורט, דילים לחו"ל, מסעדות וכו', וישראלים הרי אוהבים לדבר ולהשוות – ההנחה לאדם פרטי היא בגדר אסון לבית העסק. אותו אדם יפטפט עצמו לדעת על ההנחה שהוא קיבל ועל הדיל, וזה יהרוס לכולם את החוויה. אם מנוי אחד בהולמס פלייס יקבל 50% הנחה קבועה בגלל שהוא שייך לקבוצה X, זה יפר את כל האיזון.
קל יותר לתת הנחות על מוצרים שלקוח לא רואה ומדבר עליהם אחד עם השני – לדוגמא חנות אינטרנטית המוכרת מחשבים.

פגיעה בתזרים

בית עסק שעושה הנחות מפליגות יכול לפגוע בתזרים שלו – אם הלקוח היה יודע שג'ינס דיזל יימכר ב- 199 ₪ בסוף עונה, הוא בחיים לא היה קונה את הג'ינס בעונה במחיר רגיל. אסור לנו להרגיל את הלקוחות "לחכות להנחה", אחרת ביום יום הם פשוט לא יקנו וימתינו על הגדר להנחה הבאה שתבוא בקבוצה \ סוף עונה וכו'.

פגיעה בלחם ובחמאה שלנו

אנו הרי מבוססי לקוחות, ולא נרצה לפגוע בקיים. מבצע שכזה יכול לפגוע ולאכזב את הקהל שהולך איתנו דרך ארוכה ומשלם מעולה.
זה יכול אפילו להיות חמור יותר – אותו לקוח רגיל שלנו יהפוך להיות "צייד דילים" ואז לא ירכוש ביום יום כפי שהיה רגיל, אלא ימתין לדיל הבא. במקרה זה, היתה כאן למעשה המרה הפוכה: במקום להפוך את הלקוח שלא מכיר אותנו ללקוח רגיל, הפכנו את הלקוח הקיים שלנו לצייד דילים.
לפני מספר ימים היה מבצע של טימברלנד – שובר של 200 ₪ ב- 100 ₪. אכן מבצע מעולה. חבר שלי, שפיספס את המבצע, מספר לי עליו ועל איכותו וממשיך ומציין שהוא "מחכה" למבצע הבא. אני מכיר אותו ויודע שהוא לקוח קבוע של טימברלנד, וללא המבצע הזה היה רוכש את המוצר במחיר הרגיל. עכשיו הם אולי איבדו אותו לתקופה מאד ארוכה.
חומר למחשבה.

מסקנות – אני לא אומר שלא

אנחנו רק בתחילתו של תהליך הקנייה החברתית, וברור שאין עדיין מסקנות ברורות. יש עוד הרבה היבטים שנוכל להבין אותם רק בהמשך, כמו הזנייה של שווקים מסויימים, התנהגות לקוחות, המתנה להנחות וכו'.
חשוב לי לציין, למרות האמור, שזו פלטפורמה שיווקית מדהימה להבאת לקוחות ולחשיפה, וזה ערוץ חזק ביותר לשיווק באינטרנט. רק צריך לקחת בחשבון היבטים שונים.
אם כבר הולכים על זה, אז קבלו כמה טיפים שעלו לי, בעקבות נסיוני עם מבצעים מסוג זה עם לקוחות Wisy.

1. הייתי מייצר מוצר שהוא רק לצורך הרכישה החברתית. לדוגמא, אם אני מסעדה, הייתי מייצר תפריט רק למבצע.
2. הייתי מיידע גם את הלקוחות הפעילים שלי על המבצע. מי שהולך איתי דרך, ומי שאני מבוסס עליו, לא צריך להפסיד או להתאכזב.
3. לא הייתי נכנס במחיר הפסד רק בשביל הטראפיק. המינימום זה להרוויח מינימום.
4. אם כבר הולכים על מבצע, אז בגדול. ללכת עם השחקנים הגדולים אשר להם יש את רשימת התפוצה הגדולה ביותר, הלוגיסטיקה והשירות מולכם – גרופר, buy2, יממה וכו'.
5. נסו לקדם מוצרים חלשים שלכם ולא את מוצרי הפרימיום. אם אני צימר בצפון, אז המבצע צריך לקדם את אמצע השבוע וכד'.

לסיום, דוגמא מהאלופים (אפל, מי חשבתם) לתמחור ולגורם ההשוואתי

מוצרי אפל השונים נמכרים בכל מיני מקומות בארה"ב, כולם באותו מחיר בדיוק. אפילו וולמרט, הקמעונאי הגדול החזק והמשמעותי בעולם לא הצליח לכופף את אפל בסנט אחד של הנחה.
ההתנהגות הזו מייצרת בטחון אצל הלקוח, בטחון לסגירת עסקה. אין לו צורך להיות צייד של דילים ולהשוות מחירים בטלפון החכם שלו כי הכל באותו מחיר אחיד. הוא יכול להיסגר ולרכוש מוצר על המקום. הגורם ההשוואתי נעלם כי אין לו "בחירה" בין מחירים שונים.

תגיות לפוסט: שיווק באינטרנט, קנייה חברתית

בטח לא יכולתם להתעלם מהמאסיביות של קמפיין מי עדן עם "חיים בוהן".

לא ארחיב על הקמפיין עצמו, הקריאטיב וכו'.

במשפט, למי שלא ראה, מי עדן יצרו בילדאפ במשך תקופה לא מבוטלת על "גרסת החיקוי" של הדבר האמיתי, "עמי מקומה 4", "מי ברז מסוננים", כשבעצם רצו לחדד את הקו האפור בין סוגי המים.

עד כאן הקמפיין.

בפוסט הזה אני רוצה לגעת בנקודה של הורדת הכפפות וכניסה ישירה וגסה במתחרה.

ראשית ניגש לשיווק באינטרנט

ההפניה בפרסומת היתה לדף הפייסבוק. שם אנשים מכל הסוגים, נכנסו באמ-אמא של הפרסומת, של הקריאטיב, של העלבון לאינטליגנציה וכו'.
יש הטוענים בתוקף כי "Any publicity is good publicity", וגם אם מדברים עליך כל דבר, זה סימן שאתה חי וקיים.

ראשית, אני לא מסכים עם הטענה (קצב, גלנט, מובארק… להמשיך?), ושנית, הסטייה הגדולה ממותג ומה שהוא משדר ומה שהוא בנה במשך כל כך הרבה זמן. גם זמן המסך המטורף שהם קיבלו שלא דרך הפרסומות לא בטוח יצר את הקישור בין המותג מי עדן לצרכן שירצה לקנות או להתחבר למותג הזה. אבל כאמור, זה לא נושא הפוסט.

בהקשר של שיווק באינטרנט, אם כבר מפנים לדף של חיים בוהן, כדאי היה לעשות אותו פי אלף יותר מעניין, לבנות אפליקציה, לחבר בין גולשים, לעשות משחק, משהו! סתם לתת לגולשים להשתלח, כשחלקם אפילו שותלים פרסומות ללא שליטה, זה אקט לא ברור שלדעתי רק מזיק.

שלוש הערות לעניין השיווק בפייסבוק:

1. בפרסומת עצמה צריך להסביר איך מגיעים לדף, לדוגמה, "חפשו חיים בוהן בפייסבוק", לספק את הכתובת עצמה או גם וגם.
2. לתת תוכן מעולה ומגרה שיגרום לאנשים להישאר וגם להפיץ ויראלית. לתת סתם במה לאנשים, זה לא מעניין ולא מועיל.
3. לסנן את האנשים, המשתלחים, הפרסומות ועוד. אותם משתלחים מרימים להנחתה ומעוררים אצל הקוראים דברים שהם אולי לא חשבו: "מה פתאום מותג כזה יורד לרמה נמוכה כזו…"

כמובן שהנושא פה הוא לא מי עדן, הם עשו את החושבים שלהם. אתם תקחו את ההערות לקמפיינים שלכם שיכולים להיות "השקת אתר", "השקת מוצר" וכו'.

שתי הערות בעניין הורדת הכפפות

הראשונה כלל לא קשורה לשיווק או לשיווק באינטרנט:
אני באופן אישי, פשוט לא מאמין שיש ברכה בקללת החבר. במילים אחרות, "לכלוך על המתחרה" אף פעם לא יבנה את בית העסק נכון ויצמיח אותו. הוא יכול להרים אותו כהזרקת סמים, אבל כמו בסמים, העלייה לא תחזיק, והירידה תהיה כואבת. לפני כשבוע, גוגל יצאו לראשונה בהאשמות כלפי מיקרוסופט על מיחזור תוצאות חיפוש שהתבררו כלא נכונות. זה היה מהלך מיותר שגוגל, בכל היבט, הפסידה בו הרבה.

סיכום:

לעולם אל תדבר על המתחרה שלך. אתה יכול לפרגן, אבל אל תלכלך. זה אף פעם לא יבנה אותך ובטח שלא לאורך זמן. אתה יכול להאדיר את עצמך, אתה יכול לספר גם על הבידול שלך מול המתחרים וכו', אבל ללא שמות וללא חיבור ישיר למתחרים.

הערה השנייה וטכנית

נניח שננקוט בטקטיקה של הורדת כפפות. מה אתם חושבים, שלמתחרים אין מה להסיר? במקרה של תמי 4, אם הם יחליטו להסיר את הכפפות, הן בהיבט של הבריאות, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הירוק, הם יכולים להיכנס במי עדן בכל הכוח. לא בטוח שזה מה שמי עדן רוצים. מגה בול ושופרסל דיל, נכנסו לכזה דו קרב, ועלו על עץ כל כך גבוה, עד שכל אחד מחפש את הסולם לרדת ממנו, כי הקמפיינים והורדת המחירים הלא רצוייה יקרים מאד ושואבים הרבה מאד משאבים.

במרחב האינטרנטי שהוא הרבה יותר מסוכן, יכול מתחרה שלך להפוך לאוייב של ממש, ולגרום לך נזקים קשים מאד רק על בסיס בלוג, השמצות וכו', עד כדי סגירת העסק. יש לי שתי דוגמאות אמת שאני לא יכול לחשוף כאן, אבל האמינו לי שהפגיעה גדולה מאוד לשני הצדדים, וממש לא שווה את זה.

סיכום:

שימו את המשאבים במקומות הנכונים. המלחמה מטופשת ומיותרת. אם אתה בכל זאת לוחם, דע את המתחרים שלך, את ההפסד האפשרי וההשלכות שלו.

דוגמא מעולה לסיום: אורנג' – ביה"ס למותג בישראל. עד שהם הגיעו אנשים בישראל לא ידעו בכלל מה זה מותג, מה זה לוגו, צבעים, עיצוב, תדמית וכו'. אורנג' לעולם לא אמרו מילה אחת על המתחרים.

נקודה אחרונה למחשבה:
לפני החשיפה כי מדובר בקמפיין של מי עדן, אני בכלל חשבתי שזה קמפיין מצחיק של תמי 4. לדעתי, השירות שהם עשו לתמי 4 הוא מעולה שבמעולים. גם זמן מסך מטורף, גם לשים אותם כמתחרה ישיר וראוי וגם לשים אותם בתודעה ובקונצנזוס.

לפוסט הזה אין קשר לשיווק באינטרנט. זו הרצאה של David Heinemeier Hansson ממציא הרובי און ריילס ועובד בכיר בחברת 37 Signals. חברה שפשוט עושה הכל נכון.

ההרצאה יחסית לזמן האינטרנט ארוכה אבל היא חובה לכל מי שרוצה לפתוח או פתח או שיש לו חברת טכנולוגיה ואינטרנט.

קחו קפה, שבו בנחת ותנו לצעיר החכם הזה ללמד אתכם משהו.